מאמרים

המרחק בין סמים קלים לפלילים

כיום, לא רק בישראל אלא ברוב המדינות בעולם המערבי שאוסרות שימוש במריחואנה – ישנו שימוש רחב היקף במה שזוכה לתיאור – סמים קלים. אומנם, הקו שעובר בין סם קל לסם כבד הוא ברור מאוד אבל הנזק הגופני שנגרם משימוש מתמשך במריחואנה הוא לא משהו שאפשר לזלזל בו. לצורך העניין – נזקי העישון לבדם, שהם הנזקים המוכחים היחידים – מספיק בהם על מנת להרתיע צעירים. אבל משום מה, צעירים כיום בוחרים לא רק לעשן סיגריות, מעשה שהוא כיום לא חוקי לצעיר מתחת לגיל שמונה עשרה, אלא גם מריחואנה ונגזרותיה. אולי לא עושים מספיק טיולים מאורגנים בתיכון לבתי חולים ובתי כלא. ישנם הטוענים כי לו מריחואנה הייתה חוקית, השימוש בה היה מושכל יותר ואחראי יותר. אסור לנו לשכוח שנער בן 16 או 17, שכבר יש לו רשיון נהיגה על מכונית או אופנוע, סביר פחות שירסן את עצמו במצבים בהם שיקול דעתו מתערפל. זהו אחד השיקולים הרציניים בהגבלת גיל השתייה למעל שמונה עשרה. אבל עד כמה ההרתעה היא באמת חריפה? אולי השאלה הנשאלת היא – למה כל כך הרבה צעירים מרשים לעצמם לעשן סמים קלים והתשובה אליה היא – כי זה לא מעשה פלילי.
מתי זה נחשב פלילי?
אז בעישון בלבד של מריחואנה ונגזרותיה, מה שנקרא בעגה החוקית – שימוש עצמי, ישנו כוח הרתעתי מוגבל ביותר. במסגרת החוק, אזרח יכול לקבל אזהרה וחקירה תחת אזהרה בנוסף להחרמה של החומר. משמעות האזהרה היא שבפעם הבאה ששוטר מעוניין לבצע חיפוש בחפציו של המוזהר – הוא לא צריך חשד סביר.

המשך מאמר